עלילות החוג

אה... #עלילותהחוג המקום שבו אפשר להתקיל ילדים בעובדות החיים ולראות מה הם עושים איתן... למי שזוכר, כדי לעורר קצת ריב ומדון, הקוסם הבוגדני בארגל הציע להכין לחבורה מפה קסומה עשויה מאחת מקליפות הביצים של הדרקון התינוק, שהלוחם החל לגדל. הלוחם נקשר לדרקון מאוד, והחליט שהוא רוצה לדעת מהיכן הוא הגיע. על כן בארגל, שיודע בדיוק מה דרקונים חושבים על אנשים שגונבים מהם ביצים, הסכים בשמחה להכין להם מפה קסומה שתוביל אותם בדיוק למקום שבו הוטלה הביצה. כך, יצאו הילדים לדרך. באי החלטתי להכניס להם קרס עלילה לעלילה של קמפיין "נסיכי סוף העולם" של מכשפי החוף, מעורבב עם המטאפיזיקה והעלילה של World of Warcraft, כי אני קורא את ספר ה-Lore שלהם עכשיו, וזה משתלב מצוין, אז היה קרב שבלע סשן שלם לתוכו והילדים שחררו איזה ג'יני שסיפר להם על העלילה והם מתכוונים להגיע אליה מיד אחרי שיסיימו באי (אין ברירה, חייבים לתת להם תוכן כלשהו שמכיל מבוכים ואויבים, לא?) ואז הסשן מסתיים כאשר דמות מכונפת הולכת ומתקרבת אליהם... בינתיים, בעולם האמיתי, פניתי אל האימא של הפייטן ושאלתי אותה אם היא רוצה להיות שחקן אורח בקמפי...

אז... איפה היינו? אה, כן! #עלילותהחוג אחרי התבוסה האפית של אדון השדים, קידמנו את הזמן כמה חודשים. למה, אתם שואלים. ובכן, הכול התחיל כאשר הנזיר קיבל נשר כסוף שהתחיל להסתובב איתו. גיליתי שהילדים מאוד אוהבים דברים חמודים, והפייטן החל, כמובן, לקנא ולרצות חיית מחמד גם. מסיבות כאלו ואחרות הקשיתי עליו עד שסוף סוף הוא הצליח להשיג ביצי גריפון. בינתיים, הלוחם קנה בכסף רב ביצת דרקון זהוב, בנה עבורו מאורה בגבעת הגובלינים (שאותה רוקנו מגובלינים) והציב בחדר עצום במרכז את כל האוצר הקבוצתי, כדי שהדרקון שלו יוכל לישון עליו. הציפייה לכך שהגריפונים והדרקון יבקעו הייתה קשה עבורם, ולכן הם ביקשו להזיז קדימה את הזמן של הקמפיין. אחרי שהביסו את אדון השדים, ונראה היה שאין סכנה מיוחדת באופק, הסכמתי לעשות זאת. כאשר הקבוצה קפצה כמה חודשים קדימה, הגריפונים בקעו, והחלו לעוף ברחבי היער ולצוד, והדרקון בקע גם. אולם, בעוד שהגריפונים, אינטילגנטים ככל שיהיו, הם עדיין בעלי חיים, הדרקון תבוני לכל דבר - או במילים אחרות, תינוק. כך שהלוחם נאלץ לפתע להתמודד עם הצורך לשכור מטפלים ושומרים לדרקון התינוק שלו, ועם זאת שהוא ביטא...

בהמשך להודעה לפני שבועיים, חבורת הילדים בחוג מעמיקה לתוך מערות הבדולח. בתחילת הסשן החלטתי לתת לנזיר הקונג-פו רוח מלווה חמודה כזו, כדי שיהיה לו עם מי לדבר. רציתי לראות אם אני יכול להוציא ממנו קצת יותר דברים בגלל המודעות הגבוהה שלו למה שקורה מסביב, וה-anxiety הגדולה שהוא מפגין מן האפשרות שהולכים לתקוף אותם בכל רגע נתון. בכל מקרה, מיד אחרי שהוא קיבל את הרוח הזו, הפייטן כמובן רצה גם. אז בהמשך לתמה ציינתי שהוא לא יכול לקבל רוח של קונג-פו, כי הוא לא נזיר קונג-פו, אבל הוא יכול להשתמש באותיות שד מתפוצצות שהוא אסף מהרצפה קצת קודם כדי לזמן שד. אז הוא עשה את זה. הדרואידית מתבוננת באימה בשד שעולה מן הרצפה, ומתחילה שיחה מנומסת בין הפייטן לבין השד. הפייטן רוצה מהשד מה שהנזיר קיבל מרוח הקונג-פו החדשה שלו: חברות, ידידות, וכו'. אבל השד הוא שד; כאשר הפייטן מציע לשד לבוא לגור אצלו בבית, השד שואל למה, בנימה אדישה משהו, וכאשר הפייטן מבטיח לו אוכל, השד שואל אם הוא יתן לו לאכול את אנשי הכפר... בהמשך, יש קרב; הפייטן מבקש מהשד שיעזור להם בקרב, והשד מבקש משהו בתמורה. להפתעתי הוא הסכים לתרום אחד מכלי הנשק...

להנחות לחוג של ילדים בכיתה ד' מעניין מכל מיני בחינות, ובטח שיש הרבה מה להגיד ומה ללמוד בנוגע לדינמיקה של מבוגר מול ילדים, או לצפות בדינמיקה של הילדים בינם ובין עצמם; אבל נקודה שעלתה בצורה מאוד עוצמתית בחוג אתמול היא: נדמה לי שאני לא מנחה, אלא כמעט רק משה"ם...  זו פעם ראשונה עבורי, אני מניח מאז שהפסקתי לשה"ם מוד"מ בחטיבת הביניים והתחלתי להנחות מרוצללים, משחק שכל כך ממוקד בעלילות ספציפיות שלרוץ בלי מושכות כמו שעושים במוד"מ פשוט היה בלתי אפשרי. יש בזה משהו מאוד משחרר, שמאוד מקל עליי; אני לא צריך להתמקד כל כך בחוויה הספציפית שאני מנסה ליצור, בסיפור הספציפי שאני רוצה לספר, בקשת העלילתית הספציפית שאני רוצה לבנות - ומנגד, זה מעניין לראות את הדברים שהם emergent properties של הדרך שבה אני חושב על פנטזיה הרפתקנית, על עולמות עם קסם, על יקום שחי לפי המכניקה של מו"ד. למשל, לכל בעיה יש פתרון קסום; למה? כי ככה, כי ככה קסם במו"ד נראה. אחד הילדים, למשל, פיתח כמעט רתיעה פבלובית מאנשים ויצורים חמושים; אם הם חמושים, הולך להיות קרב, הם הולכים לתקוף אותו. איך זה קרה? עובד...

יום שישי, מריץ לילדים בני 9 שמסתובבים במבוך, דמויות מו"ד דרגה 1; הם מגיעים לחדר עם קוסם ומשרתו הגנול (הידוע גם כצבורע) ואני חושב שהולך להיות קרב. אבל אז אחד מהם נזכר שיש לו כריזמה גבוהה ורוצה להתחבב עם הקוסם כדי שזה יעזור להם לגלות לאן נעלם האוצר שהם מחפשים. אז הם מגלגלים כריזמה, שלושתם, הנזיר עם הכריזמה הגבוהה מוציא 5 אבל דווקא הפייטן מוציא 15 אז הקוסם מוכן בדחילו ורחימו כן לדבר איתם ולתת להם כמה עצות. "איך קוראים לך?" הם שואלים הייתה לי רק תשובה אפשרית אחת - "בארגל."