להרוג אדון שדים ולנוח

אז... איפה היינו? אה, כן! #עלילותהחוג

אחרי התבוסה האפית של אדון השדים, קידמנו את הזמן כמה חודשים. למה, אתם שואלים.

ובכן, הכול התחיל כאשר הנזיר קיבל נשר כסוף שהתחיל להסתובב איתו. גיליתי שהילדים מאוד אוהבים דברים חמודים, והפייטן החל, כמובן, לקנא ולרצות חיית מחמד גם. מסיבות כאלו ואחרות הקשיתי עליו עד שסוף סוף הוא הצליח להשיג ביצי גריפון. בינתיים, הלוחם קנה בכסף רב ביצת דרקון זהוב, בנה עבורו מאורה בגבעת הגובלינים (שאותה רוקנו מגובלינים) והציב בחדר עצום במרכז את כל האוצר הקבוצתי, כדי שהדרקון שלו יוכל לישון עליו. הציפייה לכך שהגריפונים והדרקון יבקעו הייתה קשה עבורם, ולכן הם ביקשו להזיז קדימה את הזמן של הקמפיין. אחרי שהביסו את אדון השדים, ונראה היה שאין סכנה מיוחדת באופק, הסכמתי לעשות זאת.

כאשר הקבוצה קפצה כמה חודשים קדימה, הגריפונים בקעו, והחלו לעוף ברחבי היער ולצוד, והדרקון בקע גם. אולם, בעוד שהגריפונים, אינטילגנטים ככל שיהיו, הם עדיין בעלי חיים, הדרקון תבוני לכל דבר - או במילים אחרות, תינוק. כך שהלוחם נאלץ לפתע להתמודד עם הצורך לשכור מטפלים ושומרים לדרקון התינוק שלו, ועם זאת שהוא ביטא חיבה לדרקון והדרקון ביטא לו חיבה בחזרה, הוא לא יכל לקחת אותו להרפתקאות איתו - כי הדרקון רק תינוק. זה הציב אותו בדילמה מעניינת כאשר בנקודה מסוימת בסשן הוא שקל ברצינות לוותר על ההרפתקה ופשוט להישאר בבית עם הדרקון שלו. ילד; אני מזדהה לגמרי...

לפני שבועות, כאשר הילדים התלבטו אילו חיות קסומות לקנות או להשיג, ציינתי שגריפונים ודרקונים הם אויבים מושבעים, משהו שזכרתי במעומעם מאיזה ספר "רומח הדרקון" או אסופת מפלצות כלשהי. הילדים נלחצו, אבל החליטו לגדל דווקא גריפונים ודרקונים בכל מקרה. מה יעשו? ובכן, הם החליטו לגדל ולחנך את הגריפונים והדרקון שלהם כך שיסתדרו. הדרואידית התיישבה לתכנן שורה של מסלולי מכשולים שאמורים ללמד את הדרקון והגריפונים לשתף פעולה - למשל, כדי להגיע לחדר עם מטבעות כסף וזהב (עבור הדרקון) ופגרי סוסים (עבור הגריפונים), הגריפונים אמורים להרים מחסום שיאפשר לדרקון להזדחל דרך מחילה שקטנה מדי עבורם - וכך הלאה. היא תכננה שלושה מסלולי מכשולים שמצאו חן בעיניי מאוד ושילמה לעובדים בעיר שיתחילו לבנות אותם - כל זה בזמן שהיא מתמודדת עם הנזיר הלחוץ ששר "בארגל, בארגל, בארגל"

בגלל שבעוד שהלוחם התמקד בתינוק שלו, והפייטן התמקד במה הוא יכול או לא יכול לעשות עם הגריפונים שלו, והדרואידית תכננה מסלולים, הנזיר החליט שדברים קרו בעולם במהלך החודשים שעברו קדימה, והם חייבים לברר מה הם הדברים הללו. דברים חייבים להשתבש; כי זה משחק D&D, כך הוא החליט, והם חייבים לברר מה הם ואיפה הם כדי שיוכלו ללכת ולהילחם בדברים הללו. אחרי שהציק לילדים האחרים מספיק, הם הסכימו לבוא איתו למגדל של בארגל ולראות אם בארגל מכיר בעיה או צרה כלשהי שיש לפתור. לפני היציאה למגדל, הלוחם השתכנע שלקחת תינוק להרפתקאות זה רעיון רע, אבל ייצר סוג של בייבי-מוניטור קסום שאיפשר לו להקרין את נוכחותו בפני הדרקון מפעם לפעם לאורך היום.

במגדל של בארגל, הילדים ראו את תכניות ההגנה ההולכות ומתגבשות של בארגל כנגד איום עתידי (הם; אבל הם לא יודעים את זה עדיין), ובפנים, אחרי שציין שלא שמע על שום דבר מיוחד שקרה בחודשים האחרונים, אמר להם שמצא לחש לטהר ספר לחשים שמצאו. באחת ההרפתקאות, הילדים מצאו ספר לחשים קסום שטוב לקוסמים, אחד מסוגי הדמות שאין להם. הם הביאו את הספר לבארגל, והוא אמר שהספר היה שייך לתלמיד של וקנה, הליץ' האגדי, שעדיין קשור לספר. הילדים שאלו אם הוא יכול לתכנן לחש שיטהר את הנוכחות של וקנה מהספר, והוא אמר שכן. אבל, כאשר הציב את הספר והטיל עליו את הלחש שלו, מה שקרה הוא שוקנה הופיע! ומיד התקיף את הילדים.

התחיל קרב אפי, שבו באמת עשיתי כמיטב יכולתי לפגוע בהם כמה שיותר, אבל נראה לי שהקרב היה עובד טוב יותר במאורה של וקנה, או אם היו לו כמה בעלי ברית שהיו מקלים עליו להטיל לחשים. הוא הובס, אבל לא בקלות.

אחרי הקרב, שאלו הילדים את בארגל, "מה לעזאזל בארגל?!" ותהו למה הוא שיקר להם, שאלה שהצליח להתחמק מלענות עליה בעזרת התרגיל המחוכם של פשוט לא לענות עליה... מה היה אמור לקרות, הם שאלו: "ובכן, או שוקנה היה הורג אתכם, או שאתם הייתם הורגים אותו" - באה התשובה. אל מול התשובות שלו, הילדים ממש נתקעו. מכיוון שבארגל לא תקף אותם ישירות, הוא לא נכנס לקטגוריה של "רע", אז הם לא יכלו לתקוף אותו... חוץ מזה, הם מכירים אותו עוד מהמבוך הראשון שלהם. הם קשורים אליו. מה עושים במצב כזה? מדחיקים, מתברר. אחרי שנענעו בראשם מספיק חזק כדי להיפטר מהמחשבות הטורדניות, בארגל סיפר להם שוקנה לא מת, אלא רק הגוף הספציפי הזה שלו נהרס, ותוך מספר ימים הוא יחזור לחיים - אלא אם יהרסו את החפץ שמכיל את הנשמה שלו. בינתיים, בארגל שמע על הדרקון הזהוב הקטן, והציע ללוחם למצוא מהיכן הוא הגיע. הוא שיגר אותם למאורה, ושם השתמש בקסם על קליפת ביצה כדי להפוך אותה למפה למקור של הדרקון - אי הדרקון. הכוונה כאן היא להפגיש אותם עם האימא של הדרקון, ולראות מה יקרה...

החבר'ה החליטו להתקיף את וקנה מתקפת מנע (משום שהוא כבר תקף אותם פעם אחת, הוא כנראה יעשה זאת שוב, אבל עם יותר בעלי ברית ותכנית טובה יותר), וגייסו את מעגל הדרואידים לעזרתם כדי להרוס את החפץ שבו נמצאת הנשמה של וקנה. ההליכה לקברו של וקנה הייתה ללא מאורעות מיוחדים, מלאה בתיאורי תעופה של החיות השונות שמסתובבות איתם (נשר, 2 גריפונים, נחשה מכונפת...) והפייטן ו/או הדרואידית שהחליטו בהתלהבות הרגע להטיל לחש או להשתמש ביכולת מיוחדת כדי לעוף גם... בסופו של דבר הם הגיעו לאזור הקבר של וקנה, ואחרי קרב חמוד נגד אביר מוות (שגנב ללוחם את חרב גנבת התשע נשמות שלו, ברגע דרמטי במיוחד) הצליחו להגיע לקבר ולהרוס את הגולגולת של וקנה. אוצר, חפצי קסם, עליית דרגה, והלאה לאי הדרקון!

בחלק הבא נראה מה קורה כאשר ילד בן 10 פוגש את האימא הביולוגית של הבן שלו, שדורשת ממנו שיחזיר את בנה האהוב שנגנב ממנה...