Posts

Showing posts with the label חיות

להרוג אדון שדים ולנוח

אז... איפה היינו? אה, כן! #עלילותהחוג אחרי התבוסה האפית של אדון השדים, קידמנו את הזמן כמה חודשים. למה, אתם שואלים. ובכן, הכול התחיל כאשר הנזיר קיבל נשר כסוף שהתחיל להסתובב איתו. גיליתי שהילדים מאוד אוהבים דברים חמודים, והפייטן החל, כמובן, לקנא ולרצות חיית מחמד גם. מסיבות כאלו ואחרות הקשיתי עליו עד שסוף סוף הוא הצליח להשיג ביצי גריפון. בינתיים, הלוחם קנה בכסף רב ביצת דרקון זהוב, בנה עבורו מאורה בגבעת הגובלינים (שאותה רוקנו מגובלינים) והציב בחדר עצום במרכז את כל האוצר הקבוצתי, כדי שהדרקון שלו יוכל לישון עליו. הציפייה לכך שהגריפונים והדרקון יבקעו הייתה קשה עבורם, ולכן הם ביקשו להזיז קדימה את הזמן של הקמפיין. אחרי שהביסו את אדון השדים, ונראה היה שאין סכנה מיוחדת באופק, הסכמתי לעשות זאת. כאשר הקבוצה קפצה כמה חודשים קדימה, הגריפונים בקעו, והחלו לעוף ברחבי היער ולצוד, והדרקון בקע גם. אולם, בעוד שהגריפונים, אינטילגנטים ככל שיהיו, הם עדיין בעלי חיים, הדרקון תבוני לכל דבר - או במילים אחרות, תינוק. כך שהלוחם נאלץ לפתע להתמודד עם הצורך לשכור מטפלים ושומרים לדרקון התינוק שלו, ועם זאת שהוא ביטא...

הפייטן בורח משבי האלפים

יש הו! יש טאבו; ויש תכנים קשים... ואז יש #עלילותהחוג בפרק הקודם, החבורה ניצחה שורה של מפלצות חזקות (בוהה ודרקון) כדי להגיע לאוצר המקדש הטבוע, ולהשיג נחשה מכונפת עבור הדרקונית. בפעם השנייה מתחילת הקמפיין (אחרי 50 סשנים?) הגיבורים מצאו אוצר. כן, אני לא מאמין חזק בזה שכסף פשוט זרוק בכל מקום... אבל, איזה אוצר! אני חושב שבנקודה מסוימת הגלגולים שלי עברו את ה-100,000 פ"ז, אם סופרים הכול כולל הכול... הילדים התחילו להסתבך עם חלוקת האוצר, ושיגעו אותי עם כל מיני משפטים הזויים ("אתה תיקח את כל מטבעות הזהב, אני אקח את כל מטבעות הפלטינה!") שהחלטתי לקחת את החלוקה לידיים שלי, ויצרנו רשימה של אוצר חבורה, שתחולק בהמשך. בהמשך זה גם יהיה רלוונטי לסיפור. בנוסף, נמצאו מספר חפצי קסם, ואני רשמית אשם ב favoritism, כאשר חלק מהילדים קיבלו חפצי קסם שתוכננו היטב לסוג הדמות שלהם, בעוד שאחרים נאלצו להסתפק בהקסמה שנותנת +1 לדרג"ש... אחרי החלוקה אני מבחין שלילדים יש יותר מדי חפצי קסם; חפצי קסם, בניגוד לכסף, זה משהו שאני די נהנה לחלק (טראומות מכך שתמיד קיבלתי מעט מדי חפצי קסם בקמפיינים שהייתי ...

משיגים ביצה של נחשה מכונפת

אז... איפה היינו? #עלילותהחוג אל תוך המקדש השקוע ירדה החבורה, כדי למצוא ביצה של נחש מכונף, אחרי שהחבורה כולה החליטה שלהשיג חיות קסומות בתור followers זה כנראה הדבר הכי מגניב אי פעם. אם כך, ציידת של חיות קסומות המחזיקה במגילה שמורידה את החבורה ישר לקטקומבות מתחת למקדש טבוע ונטוש מספקת את הדרך להשיג את הביצה. כן, אני יודע, יש מנחים שנותנים לשחקנים שלהם פחות good stuff וחפצים קסומים ממני, אבל אני, תנו לי שחקן חמדן ואני אתן לו תיק שנותן אינסוף כסף. אני לא מתחבר לקמצנות או לשמירה על "איזון" - זה עולם דמיוני; אפשר להמציא בו הכול... הילדים נכנסים למבוך, ויש משהו מרתק בדרך שבה הם מעבדים סכנה; אם נכנסים למסדרון אחד ויש בו כמה מלכודות שגורמות נזק חומצה, הם מתחילים לתרגם את המבוך כולו בתור מלכודת אחת גדולה ומדברים על זה שהם רוצים לעזוב; יש ויכוח, כאשר הדרואידית טוענת בלהט שזו ההרפתקה הראשונה שעושים "בשבילה", ובגלל שהיא אחותו של הלוחם יש גם קצת sibling rivalry in the mix וצריך לפרק קצת את המתח, אבל בסופו של דבר הם ממשיכים, ויש קרב מאוד מאתגר נגד בוהה שהם מנצחים די בקלות, ...

עושים שלום עם גריפונים

לפני כמה שבועות, הילדים היו במערות הקריסטל, עבור עלילה שקשורה למנזר נזירי הקונג-פו, שהחזיקו את האותיות הקסומות, שהפכו אותם לשומרי העולם ושימשו אותם להבסת הדרקון שרצה להחריב את העולם. במערה הזו, נזיר הקונג-פו השתמש באנרגיה של הקריסטל כדי לייצר עבור עצמו רוח נץ כסופה וידידותית. אז הפייטן, מייד רצה *גם*. אבל, בגלל שהייתה לו אנרגיית שדים, הוא בעיקר הצליח לזמן שד שניסה להשחית אותו, ולא ממש חיה שתעזור לו. כדי להחזיר אותו לצד שלהם, הבטיחו הילדים האחרים שאחרי ההרפתקה תסתים, הם ילכו להשיג לו חיית מחמד קסומה. וכך, אחרי שסיימו הרפתקה נוספת (הפעם, לשדוד מתכות קסומות כדי להכין עבור הפייטן שריון קסום, *עוד* שוחד שנדרש כדי שירגע) יצאו להשיג לו חיה קסומה. באסם של חיות קסומות, שנבנה במיוחד כדי למשוך סוחרים בחיות קסומות, הם פגשו ציידת, שעבורה תיעלתי את דמות הציידת מ-Neverwhere, וכמו בספר, היא בעצם מחפשת חנית מיוחדת להרוג חזיר בר ענק. בינתיים, היא הסכימה להוביל את הילדים לאוויריה, שם יש להקת גריפונים, שאחרי שיהרגו אותם, יוכלו לקחת את הביצים שלהן. היא הסכימה לעשות זאת, תמורת זה שהילדים יקחו 2 ביצים והיא...