משיגים ביצה של נחשה מכונפת

אז... איפה היינו?
#עלילותהחוג

אל תוך המקדש השקוע ירדה החבורה, כדי למצוא ביצה של נחש מכונף, אחרי שהחבורה כולה החליטה שלהשיג חיות קסומות בתור followers זה כנראה הדבר הכי מגניב אי פעם. אם כך, ציידת של חיות קסומות המחזיקה במגילה שמורידה את החבורה ישר לקטקומבות מתחת למקדש טבוע ונטוש מספקת את הדרך להשיג את הביצה.
כן, אני יודע, יש מנחים שנותנים לשחקנים שלהם פחות good stuff וחפצים קסומים ממני, אבל אני, תנו לי שחקן חמדן ואני אתן לו תיק שנותן אינסוף כסף. אני לא מתחבר לקמצנות או לשמירה על "איזון" - זה עולם דמיוני; אפשר להמציא בו הכול...

הילדים נכנסים למבוך, ויש משהו מרתק בדרך שבה הם מעבדים סכנה; אם נכנסים למסדרון אחד ויש בו כמה מלכודות שגורמות נזק חומצה, הם מתחילים לתרגם את המבוך כולו בתור מלכודת אחת גדולה ומדברים על זה שהם רוצים לעזוב; יש ויכוח, כאשר הדרואידית טוענת בלהט שזו ההרפתקה הראשונה שעושים "בשבילה", ובגלל שהיא אחותו של הלוחם יש גם קצת sibling rivalry in the mix וצריך לפרק קצת את המתח, אבל בסופו של דבר הם ממשיכים, ויש קרב מאוד מאתגר נגד בוהה שהם מנצחים די בקלות, ואז שיחה עם רוחה של הנחשה המכונפת שהייתה האלה במקדש הזה.

לפני שהם נכנסו, הציידת סיפרה להם שהמקדש היה שייך לנחשה מכונפת, שהשתגעה והתחילה לדרוש קורבנות אדם. בסופו של דבר הגיעו גיבורים, גרסאות מוקדמות של "מגיני העולם" הנוכחיים (הם הילדים), והביסו אותה, אבל לפני שהביסו אותה היא הטילה לחש שהקפיא את הזמן סביב הביצה עם הבת שלה - זו הביצה שהם הגיעו להשיג (אל תדאגו; הנחשה היא טובה והיא תתמוך במסעם של הילדים להביס את אדון השדים).

בסוף המסדרון הראשון מתוך שניים, הילדים פוגשים את רוחה של הנחשה המכונפת, שמספרת להם ששרידי אנשיה מלפני עשרות שנים מנסים להחיות אותה מחדש; המוות ריפא אותה מהשגעון, והיא רוצה להמשיך למות. היא מעודדת את הילדים להמשיך במבוך ולהביס את הכוהנים שמנסים להחיות אותה, כולל הגופה שלה (סטטיסטיקות של דרקון שחור), ומעודדת אותם בכך שיש אוצר גדול בסוף המבוך, כולל תליון מיוחד שמיועד להבסת אדון השדים (אחד הילדים ביקש ששרשרת שקיבל ליום ההולדת תהיה חפץ קסום במשחק, אז הכנסתי אותה למשחק). הילדים מקבלים קצת עידוד, רוצים להמשיך לדבר עם הנחשה אך היא מבהירה שבסוף השיחה היא תמשיך הלאה והם לא יראו אותה יותר לעולם, ויש איזה רגע של שקט כזה, אבל אז הם מתעודדים וממשיכים הלאה.

בקצה השני של המבוך אמור להיות קרב נגד תולעת סגולה אבל הדרואידית מביסה אותה בהטלת לחש אחד אז הם ממשיכים והדרקון, סליחה הנחשה המכונפת בצורת זומבי ענק, יוצאת מהחדר האחרון ומתקיפה אותם בקריאות אימה.

מכיוון שידעתי שזה יהיה קרב ארוך, החלטתי לתבל כמעט כל התקפה של גופת הנחשה באיום, לגלוג, או שמחה לאיד, וזה עבד היטב, וגרם לילדים גם לרצות להביס את הנחשה וגם להרגיש סוג של דאגה לגורל חבריהם (משום שהנחשה העבירה היטב את הרעיון שהיא מתכוונת לחסל את הלוחם והכוהנת, אחד משום שהוא גורם לה הכי הרבה נזק, השנייה משום שהיא מטילה לחשי ריפוי כל הזמן).

אחת מהנקודות המעניינות של הקרב הייתה הנקודה שבה הפייטן תהה האם הוא יכול לעזור לחברים שלו.
קצת הקשר: משום שהשחקן לא משתמש בלחשים שלו, לקחתי לו את הלחשים והחלפתי אותם ב"כוח הקסם של הזמר הנודד", שהתבטא דרך 4 צורות: ריפוי, התקפה, עזרה ופגיעה. כל פעם שהוא ניגש להשתמש באחת הצורות, הוא נתן לה צורה וצבע (למשל, סימן פלוס ירוק, או גולגולת שחורה) ואז השתמש בה כדי לעשות משהו. בסשן הזה לראשונה הדרואידית והנזיר שאלו אם אין לו בעצם מגבלה של נקודות קסם, אבל אמרתי שמכיוון שהוא משתמש בהן כל כך מעט, החלטתי להוריד את המגבלה לגמרי פשוט כדי שישתמש בלחשים יותר.

עד כה, 70% מהזמן הוא הפך את עצמו לבלתי נראה, פשוט כדי שלא יתקיפו אותו. אבל, בשאר הזמן השינוי עבד היטב; במקום להסתבך עם ערימות של דפים המכילים לחשים (מתורגמים לעברית) שאותם הוא לא זוכר, ואז הטלת אותו לחש שלא ממש עוזר להם (עיוורון...), הוא התחיל להמציא כל מיני השפעות לאויבים שאותם הוא מנסה להקסים; למשל, לגרום לגריפונים להפסיק לעוף; להעלים להם את המקור; דברים כאלו. רוב הזמן זה פשוט מתבטא בהשפעות שיש לפייטן בכל מקרה (כמו שיתוק או גרימת חסרון), אבל עצם זה שהוא צריך להמציא השפעה זה כבר מוצלח. אם כך, הפייטן ניסה לזרוק לחשי פגיעה בנחשה כמה פעמים, אבל היא הצילה כל פעם, ובכל מקרה יש לה Legendary Resistance אז הוא לא הצליח להתקדם כל כך,

בזמן שהוא תוהה מה לעשות, הלוחם מרביץ, נופל ל-0 נק"פ, מתרפא, מרביץ, נופל ל-0 נק"פ, הכוהנת נופלת ל-0 נק"פ, הנחשה מתחילה לצרוח כי נראה שכולם יכולים לרפא (גם הדרואידית, גם הסייר, גם הפייטן, אפילו ללוחם יש חפץ קסום שמאפשר לו להשתמש בריפוי העצמי שלו על מישהו אחר) אבל בכל זאת הייתה קצת השפעה, לכוהנת נגמרו נקודות הקסם, הסייר כמעט ושבר את הקשת מתוך תסכול (הוא הצליח לפגוע פעם אחת, שהייתה פגיעה קריטית, אבל עדיין, היה די מייגע), הציידת פרצה בבכי כי לא הצליחה לפצוע את הנחשה אפילו פעם אחת (התכנית הייתה להרוג אותה כאן, אבל לא הצלחתי להרוג אותה, אז החלטתי שהיא תוותר על קריירת הצייד שלה) ואז הפייטן תהה אם הוא יכול, בעצם, לעזור להם. לעזור לחברים שלו. "כן", אמרתי, אבל, זו הצורה הרביעית שהוא עדיין לא קבע מה היא, והוא חשש "לאבד" את הצורה הרביעית לאפקט שהוא כנראה לא הולך להשתמש בו הרבה (כי הוא לא ממש חזק בלעזור לאנשים), אז הוא שאל אם הוא יכול להחליף מה הצורה עושה, "כן; אבל רק פעם אחת; לא תוכל לחזור אחורה" כי אם יש משהו שאני אוהב לראות, זה שחקנים מקבלים החלטות דרמטיות. ובכן, הפייטן החליט לעזור לחברים שלו ולהשתמש ביכולת שלו כדי לאפשר ללוחם לתקוף במקומו בתור שלו, מה שהלוחם בהחלט עשה, וגלגל 1 וחטף נזק, והפייטן התבאס.

לכן בתור הבא הוא עשה משהו אחר - הוא הודיע לנחשה שהוא מתכוון לרפא אותה כדי לעזור לה וכדי שהיא תחוס על חייו. זה גרם לילדים מסביב לשולחן להתעצבן עד מאוד, ואני החלטתי שלמרות שהדבר לא סביר, לאפשר לו גלגול bluff ולראות מה יקרה. פשוט לפייטן הזה יש כזה רקע עשיר במקרים שבהם הוא החליט לזנוח את החברים שלו או לברוח או לא לעזור להם שהחלטתי שהנחשה בהחלט יכולה לחוש את הסלידה שהם ביטאו באותו הרגע (למרות שהסלידה הייתה בגלל שהם לא חשבו שהוא יצליח לרמות אותה). ואז ביקשתי ממנו לגלגל bluff וגלגלתי לה sense motive ויצא לי 1. אל תהיו מופתעים - קוביות ה-20 שלכם אינן מאוזנות באמת, והן נוטות לגלגל תוצאות מסוימות יותר מאחרות ויש לי קוביה לבנה שמגלגלת הרבה 20 אבל גם הרבה 1 כי זה מהצד השני. ככה זה. היו הרבה מאוד גלגולי 1 לאורך הקרב הזה...

אז הנחשה האמינה לו, הוא הטיל עליה לחש שהחליש אותה במקום לרפא אותה (הוא רצה לגרום לה לגרום פחות נזק, אז הורדתי את הקוביות שהיא מגלגלת צעד אחד למטה; ק4 במקום ק6 וכן הלאה) ואז בתורה היא התקיפה את הלוחם, and I shit you not, הוא נשאר על נק"פ אחד. אז הגיע תורו של הלוחם, ואחרי 3 התקפות הוא הצליח לחסל את הנחשה. והייתה הרבה מאוד שמחה מסביב לשולחן.

זה היה חמוד ביותר; השינוי בפייטן בהחלט עבד והוא ממש משתמש בכוחות שלו במקום להתקיף עם החרב שלו כל הזמן, וזה די משמח אותי. מכאן הם כנראה ימשיכו להתעלם מהפלישה האלפית לבית שלהם וילכו להיאבק באדון השדים, שאני עדיין מתלבט איך להפוך למשהו מעניין ואפי במיוחד אחרי שהם נלחמו בדרקונים כמה וכמה פעמים (כרגע אני נוטה לכיוון סטטיסטיקות של טראסק), הסייר יעזוב אותם ללכת לתקן את נפשו הפצועה אחת ולתמיד, ויכול להיות שאתחיל לשרוף להם חפצי קסם עודפים, כי יש להם חפצים שהם לא משתמשים בהם כבר...

נראה מה יהיה.