עושים שלום עם גריפונים

לפני כמה שבועות, הילדים היו במערות הקריסטל, עבור עלילה שקשורה למנזר נזירי הקונג-פו, שהחזיקו את האותיות הקסומות, שהפכו אותם לשומרי העולם ושימשו אותם להבסת הדרקון שרצה להחריב את העולם. במערה הזו, נזיר הקונג-פו השתמש באנרגיה של הקריסטל כדי לייצר עבור עצמו רוח נץ כסופה וידידותית. אז הפייטן, מייד רצה *גם*. אבל, בגלל שהייתה לו אנרגיית שדים, הוא בעיקר הצליח לזמן שד שניסה להשחית אותו, ולא ממש חיה שתעזור לו. כדי להחזיר אותו לצד שלהם, הבטיחו הילדים האחרים שאחרי ההרפתקה תסתים, הם ילכו להשיג לו חיית מחמד קסומה. וכך, אחרי שסיימו הרפתקה נוספת (הפעם, לשדוד מתכות קסומות כדי להכין עבור הפייטן שריון קסום, *עוד* שוחד שנדרש כדי שירגע) יצאו להשיג לו חיה קסומה.

באסם של חיות קסומות, שנבנה במיוחד כדי למשוך סוחרים בחיות קסומות, הם פגשו ציידת, שעבורה תיעלתי את דמות הציידת מ-Neverwhere, וכמו בספר, היא בעצם מחפשת חנית מיוחדת להרוג חזיר בר ענק. בינתיים, היא הסכימה להוביל את הילדים לאוויריה, שם יש להקת גריפונים, שאחרי שיהרגו אותם, יוכלו לקחת את הביצים שלהן. היא הסכימה לעשות זאת, תמורת זה שהילדים יקחו 2 ביצים והיא תיקח ותמכור את השאר.

הסשן הזה התחיל ממש בכניסה לאוויריה, וכאשר הילדים נכנסו, הגריפונים צווחו ותקפו את הפולשים. אני מציין את זה כי היה היסוס מה בכניסה לפסגת ההר, שכן בעצם, הגריפונים לא עשו להם כלום, וכזכור, "רעים" הם מי שתוקפים אותם, ורק אותם מותר לתקוף. אבל, הציידת נכנסה פנימה, הגריפונים תקפו, ועל כן דמם מותר. התחיל קרב, שהיה די עמוס, כי היו 16 גריפונים מול 4 דמויות שחקן ו-3 נאפסים, אבל השתדלתי לרוץ קדימה, ואם זה אומר שלא בדיוק טרחתי לחשב כל לחש AOE באיזה גריפון הוא פגע ואיזה לא, לא נורא.

זו נקודה טובה גם לציין את השינוי המשמעותי שעשיתי במכניקה של הפייטן; כזכור, דיברנו על זה שהפייטן לא משתמש בלחשים שלו. על כן, במהלך ההרפתקה הקודמת, הוא הקריב את הלחשים שלו כדי לקבל את "הקסם של הנגן הנודד", מרכיב של השיריון הקסום שהם בונים עבורו. הקסם הזה בעצם מורכב מ-4 השפעות: ריפוי, עזרה, פגיעה, והפרעה. כאשר הוא רוצה להשתמש בקסם, הוא מסביר מה הוא רוצה לעשות (נגיד, להפריע לגריפונים לעוף, להפריע להם להתקיף), ואז אני משתמש במכניקה של לחש מקביל (שזה יותר פשוט ממה שנדמה בהתחלה, בכל הנוגע ללחשי CC של פייטנים). עכשיו, לפתע, הוא אשכרה משתמש בלחשים, וגם ממש מתאר דברים. זה מאוד נחמד.

הקרב הלך לטובתם בצורה משמעותית (ובאמת, ברגע שיש כוהנת בדרגה גבוהה בצד אחד, אפילו הורדת דמויות כאשר הגריפונים ניסו להתמקד במטרות וכו' לא עזר, כי היא פשוט החזירה אותם...) אבל עם התקדמות הקרב, לדרואידית נהייה פחות ופחות נוח עד שבנקודה מסוימת, אחרי שיותר מחצי מהגריפונים מתו, היא עצרה את הקרב.

"לא" היא הודיעה, "אני לא מוכנה שנמשיך להרוג גריפונים. זה נפסק עכשיו." "רגע, מה?" שואלים האחרים "כן; אני אדבר עם הגריפונים ונראה מה אפשר לעשות." אז הם הפסיקו את הקרב, וגלגלתי עבור הגריפונים כדי לראות כמה מהם משתכנעים להפסיק, ו-2 הצליחו בגלגול ותקפו, אבל הדמויות עדיין לא החזירו, והדרואידית הצליחה לעצור את הקרב, ואז, היא השתמשה ברוח של ריפוי כדי לרפא את כל הגריפונים; גם את המתים.

הרוח הזו היא משהו שנתתי לדרואידית כי השחקנית ציירה רוח על המחברת שהיא התחילה להביא לסשנים. החלטתי, בדומה להצעה שלכם על הכוחות של הפייטן, להתחיל לתגמל יצירתיות. ולכן, בגלל שהיא ציירה רוח של ריפוי, החלטתי להכניס את הרוח למשחק. אז משום שהיא החליטה לעצור את הקרב ולרפא את כל הגריפונים, היא נאלצה להשתמש בכוח של הרוח כדי לעשות זאת.

התחיל דיון עם הגריפונים, שבמהלכו הדרואידית שכנעה אותם שבהיותם לוחמים מאוד גדולים, הם יוכלו לגדל את הגריפונים ללוחמים מאוד חזקים בעצמם, וחשבתי לעצמי שזה כנראה משהו שישכנע גריפונים; אבל, הגריפונים לא הסכימו לתת יותר מ-2 ביצים. אוקי, הדרואידית שכנע את הציידת להסכים לביצה אחת (בכל זאת, ביצת גריפון, זה יקר ערך), אבל זה אומר שנשארת אחת עבורם; ושני ילדים רצו ביצה... "אוקי, תחלקו" מציעה הדרואידית, "מה פתאום!" מסרב הפייטן, "לנזיר קונג-פו יש רוח רק שלו, אני רוצה חיה רק שלי." הילדים קיבלו את הטיעון (הם הבינו, בבגרות נפשית שנקנתה בעמל רב, שעדיף להם לפייס את תאוות הבצע הספציפית הזו) והלוחם ויתר. הוא אמר "אין בעיה, אני אוותר, כי הדמות שלי נדיבה" שחשבתי שזה חביב.

הגריפונים מאוד העריכו את כך שהדרואידית הצילה אותם (כי הדמויות היו בבירור מנצחות והורגות את כולם בלעדיה), ועל כן נתנו לה נוצת זהב במתנה. "רק הדרואידית מקבלת משהו?" שאל הפייטן, בום! הכיתי עם הראש בשולחן; ממש לא נהנה מן הקנאות וצרות העין הזו, אבל בינתיים אני מתעל את חוסר ההנאה שלי לכך שככל שהוא חמדן יותר, כך שלושת חבריו מקבלים יותר חפצים קסומים... בריא? לא בטוח. מלבד זה, החלטתי ביני לבין עצמי להקסים את הגריפונים בעזרת רוח הבריאות שהדרואידית שחררה, ולהחזיר אותם, look to the east style בשלב כלשהו בקמפיין. אם יתאים.

בנוסף, הם קיבלו את האוצר של הגריפונים בכל מקרה, 11 אבני חן, שני שיקויי ריפוי, וכמה ערימות של מטבעות. "יש 11 אבני חן?" הם שואלים, "כן", "איך זה מתחלק?" "מישהו צריך לוותר על אבן אחת" אומרת הדרואידית, "אני מוותר!" קופץ לוחם הקונג-פו, ושנייה אחריו הלוחם "אני מוותר!" "שניכם לא יכולים לוותר" אני אומר, "כי אז מישהו אחר יקבל אבן אחת יותר..." "טוב" אומר הלוחם "אז אני מוותר על לוותר. אני עוד יותר מוותר!" אז לוחם הקונג-פו קיבל 2 אבני חן והשאר קיבלו 3, הפייטן לקח את כל הכסף ולוחם הקונג-פו את שני שיקויי הריפוי, ואני חושב שזו אולי הפעם השנייה במשהו כמו 30 סשנים שהם אשכרה מוצאים אוצר אצל מפלצות...

וכך, חמושים בשתי ביצי גריפון, ירדו הילדים מן ההר, לקראת ההרפתקה הבאה שלהם: לחדור למרתף של מקדש עתיק יומין, כדי להשיג ביצה של נחש מכונף (Couatl) כדי שהדרואידית תוכל גם היא לגדל חיה קסומה משל עצמה...