עלילות החוג

אז... איפה היינו? אה, כן! #עלילותהחוג אחרי התבוסה האפית של אדון השדים, קידמנו את הזמן כמה חודשים. למה, אתם שואלים. ובכן, הכול התחיל כאשר הנזיר קיבל נשר כסוף שהתחיל להסתובב איתו. גיליתי שהילדים מאוד אוהבים דברים חמודים, והפייטן החל, כמובן, לקנא ולרצות חיית מחמד גם. מסיבות כאלו ואחרות הקשיתי עליו עד שסוף סוף הוא הצליח להשיג ביצי גריפון. בינתיים, הלוחם קנה בכסף רב ביצת דרקון זהוב, בנה עבורו מאורה בגבעת הגובלינים (שאותה רוקנו מגובלינים) והציב בחדר עצום במרכז את כל האוצר הקבוצתי, כדי שהדרקון שלו יוכל לישון עליו. הציפייה לכך שהגריפונים והדרקון יבקעו הייתה קשה עבורם, ולכן הם ביקשו להזיז קדימה את הזמן של הקמפיין. אחרי שהביסו את אדון השדים, ונראה היה שאין סכנה מיוחדת באופק, הסכמתי לעשות זאת. כאשר הקבוצה קפצה כמה חודשים קדימה, הגריפונים בקעו, והחלו לעוף ברחבי היער ולצוד, והדרקון בקע גם. אולם, בעוד שהגריפונים, אינטילגנטים ככל שיהיו, הם עדיין בעלי חיים, הדרקון תבוני לכל דבר - או במילים אחרות, תינוק. כך שהלוחם נאלץ לפתע להתמודד עם הצורך לשכור מטפלים ושומרים לדרקון התינוק שלו, ועם זאת שהוא ביטא...

לדרואידית שלי הייתה יומולדת, והיא גם קיבלה כבר את כל הלחשים שלה אז החלטתי להכין לה ספר לחשים. את הלחשים אני תרגמתי.

בפרקים הקודמים של... #עלילותהחוג הפייטן של החבורה קיבל שיריון מאדון השדים, והחבורה כולה נרעשת ונרגשת; אחרי גלגול 20 ממוזל במיוחד, החבורה הפילה את נסיך האלפים במארב והפסיקה את הפלישה לממלכה שלהם - אבל הפייטן חזר לכלא האלפים, בלי כל הציוד שלו - מה יקרה עכשיו? נגלה מיד. במקור, חשבתי שיהיה מגניב לשכנע את אימא של הפייטן לשחזר את הדמות המרשימה שלה מהמשחק החד-פעמי שהרצתי להורי הילדים, ולהגיע להציל אותו, גם כי אני sucker של "בבוקר היום החמישי, הביטו למזרח!" וגם בגלל שחשבתי שזה יהיה מגניב עבור הילדים לראות אותה משחקת (היא לגמרי כישרון טבעי אבוד) - אבל, היא לא הייתה פנויה באותו היום, אז תהיתי מה יעלה בגורלו. נראה שלא הייתי צריך לדאוג, כי הדרואידית החליטה לשנות צורה ולהיראות כמו הנסיך, ולחזור בעצמה למחנה. בחזרה במחנה היא גלגלה מאוד גבוה אל מול גלגולים נמוכים במיוחד של האלפים, ולכן הצליחה לרמות אותם שהיא הנסיך שלהם; היא הורתה להם לשחרר את הפייטן שיוכל לחזור הביתה, ואז ניגשה בעצמה לאוהל שם שמור הציוד של הפייטן - הרימה את כולו על הידיים, שינתה צורה לציפור קטנה ועפה לקרחת יער כלשהי - וא...

יש הו! יש טאבו; ויש תכנים קשים... ואז יש #עלילותהחוג בפרק הקודם, החבורה ניצחה שורה של מפלצות חזקות (בוהה ודרקון) כדי להגיע לאוצר המקדש הטבוע, ולהשיג נחשה מכונפת עבור הדרקונית. בפעם השנייה מתחילת הקמפיין (אחרי 50 סשנים?) הגיבורים מצאו אוצר. כן, אני לא מאמין חזק בזה שכסף פשוט זרוק בכל מקום... אבל, איזה אוצר! אני חושב שבנקודה מסוימת הגלגולים שלי עברו את ה-100,000 פ"ז, אם סופרים הכול כולל הכול... הילדים התחילו להסתבך עם חלוקת האוצר, ושיגעו אותי עם כל מיני משפטים הזויים ("אתה תיקח את כל מטבעות הזהב, אני אקח את כל מטבעות הפלטינה!") שהחלטתי לקחת את החלוקה לידיים שלי, ויצרנו רשימה של אוצר חבורה, שתחולק בהמשך. בהמשך זה גם יהיה רלוונטי לסיפור. בנוסף, נמצאו מספר חפצי קסם, ואני רשמית אשם ב favoritism, כאשר חלק מהילדים קיבלו חפצי קסם שתוכננו היטב לסוג הדמות שלהם, בעוד שאחרים נאלצו להסתפק בהקסמה שנותנת +1 לדרג"ש... אחרי החלוקה אני מבחין שלילדים יש יותר מדי חפצי קסם; חפצי קסם, בניגוד לכסף, זה משהו שאני די נהנה לחלק (טראומות מכך שתמיד קיבלתי מעט מדי חפצי קסם בקמפיינים שהייתי ...