הקרב הדרמטי נגד אדון השדים

בפרקים הקודמים של... #עלילותהחוג

הפייטן של החבורה קיבל שיריון מאדון השדים, והחבורה כולה נרעשת ונרגשת; אחרי גלגול 20 ממוזל במיוחד, החבורה הפילה את נסיך האלפים במארב והפסיקה את הפלישה לממלכה שלהם - אבל הפייטן חזר לכלא האלפים, בלי כל הציוד שלו - מה יקרה עכשיו?

נגלה מיד. במקור, חשבתי שיהיה מגניב לשכנע את אימא של הפייטן לשחזר את הדמות המרשימה שלה מהמשחק החד-פעמי שהרצתי להורי הילדים, ולהגיע להציל אותו, גם כי אני sucker של "בבוקר היום החמישי, הביטו למזרח!" וגם בגלל שחשבתי שזה יהיה מגניב עבור הילדים לראות אותה משחקת (היא לגמרי כישרון טבעי אבוד) - אבל, היא לא הייתה פנויה באותו היום, אז תהיתי מה יעלה בגורלו.

נראה שלא הייתי צריך לדאוג, כי הדרואידית החליטה לשנות צורה ולהיראות כמו הנסיך, ולחזור בעצמה למחנה. בחזרה במחנה היא גלגלה מאוד גבוה אל מול גלגולים נמוכים במיוחד של האלפים, ולכן הצליחה לרמות אותם שהיא הנסיך שלהם; היא הורתה להם לשחרר את הפייטן שיוכל לחזור הביתה, ואז ניגשה בעצמה לאוהל שם שמור הציוד של הפייטן - הרימה את כולו על הידיים, שינתה צורה לציפור קטנה ועפה לקרחת יער כלשהי - ואני הרמתי גבה; למה היא לא עפה ישר לעיר כדי להחזיר לפייטן את הציוד שלו?

אה, כי לדרואידית הייתה תכנית. היא צנחה בקרחת היער, שינתה צורה חזרה לדרואידית, ויחד עם דרואיד אחר פירקה את השיריון שבנה אדון השדים למרכיביו הקסומים, והרכיבה אותו בחזרה, עם קסם דרואידי במקום אנרגיית שדים. כל זאת ועוד, היא הכניסה בתוך השיריון הגנה מאנרגיית שדים שתמנע מאדון השדים ליצור קשר עם הפייטן.

אני חייב לומר שמאוד התרשמתי מהאלגנטיות שבה זה נעשה - היא הייתה נחושה לא לתת לאדון השדים שום אחיזה בתוך הקבוצה שלה, ואם זה דורש להשמיד ציוד של חבר לקבוצה, ובכן, זה מה שיקרה. זה לא עבר בשקט - הייתה בין השניים שיחה מאוד אינטנסיבית כאשר היא החזירה לו את הציוד שלו והוא גילה שהשריון הקסום (אפילו שהיו לו הקסמות חזקות במיוחד, אני חייב לציין, כי נתתי לה די יד חופשית ביצירת החפץ הזה) חזר להיות עם הדרג"ש הכי נמוך בחבורה.

כן, אני יודע. יש מנחים שהיו משמרים את אותו דרג"ש ונמנעים מהדרמה. אבל אני לא יכולתי. היה לי ברור שהוא רוצה דרג"ש יותר גבוה מכל האחרים סתם מתוך השוואת מדדים מספריים, ולא יכולתי לתגמל את ההתנהגות הזו. הדרג"ש שלו חזר להיות נמוך, כי זה המחיר שהדרואידית הייתה צריכה לשלם כדי לחסום את אדון השדים, והשיחה ביניהם - ובכן, אני מניח שהייתה יכולה להתפתח בהרבה דרכים. אבל התוכן העיקרי שלה היה ה-passion של הדרואידית מצד אחד לחסום את אדון השדים בכל מאודה, אל מול הרצון של הפייטן להיות חזק יותר מחבריו. זו הייתה התפתחות, ואולי שיא, של כל השיחות שקדמו; הקבוצה הלכה והתקרבה למאבק הסופי נגד אדון השדים, והפייטן ידע שהוא לא יכול להמשיך לנסות לרקוד על שתי החתונות. מנגד, הדרואידית הכירה כבר את הרצון של הפייטן, וכבר זמן מה שאר החבורה שוב ושוב שמה דגש על המעשים של הפייטן כדי להדגיש לו שגם אם הוא עושה פחות נזק וגם אם הוא עם דרג"ש נמוך, יש לו כוח וחשיבות משל עצמו. אז למרות שהשיחה הייתה מאוד מלחיצה, ונאלצתי להתערב כמה פעמים כדי למנוע מהשיחה לגלוש יותר מדי, בסוף שלה הפייטן קיבל את הגזירה.

עם סגירת נושא האלפים, החבורה ניגשה למגדל של בארגל. כזכור, בארגל הוא עכשיו שומר האדמה אחרי שהוא גנב את ה Dragon Soul בסוף הקרב עם הדרקון. העמק שמסביב למגדל שלו הלך והשתנה כל פעם שהם ביקרו שם, ופסגות ההרים הפכו להיות שומרי אבן ענקיים שמקיפים את המגדל. בתוך המגדל, החבר'ה אמרו לבארגל שהם מחפשים מידע נוסף על אדון השדים, כי הם חוששים להילחם בו לבדם. בארגל הציע שלוש אפשרויות, שתכננתי מראש שיהיו שלושתן "רעות" (עבור ערך מסוים של רעות): לגנוב ספר אסור על שדים ממנזר של פלדינים; לזמן את אדון השדים לקרב בעולם שלהם, כדי ללמוד את הכוחות שלו; או לעשות עסקה עם שד אחר, שהוא אויב של אדון השדים. הילדים הקשיבו לשלושת האפשרויות, ונראה היה שהם לא מרוצים מאף אחת מהן, ולכן החליטו ללכת למגדל של מכשף אחר, ולחקור בספריה שלו אחר אדון השדים. כאשר הילדים בחרו רקע לדמויות שלהם (מה שקרה אחרי שהם עלו כמה דרגות, כי הכנסתי את החוקים המלאים של מו"ד 5 בהדרגה) שניים מהילדים בחרו Sage בגלל שהם בכיתת מחוננים או משהו כזה, ועל כן יכולות החקירה שלהם היו מרשימות. אחרי כמה גלגולים גבוהים במיוחד, הילדים גילו כל מיני עובדות לגבי אדון השדים (שהסטטיסטיקות שלו מבוססות על הטראסק). אל מול העובדות הללו הם החליטו, בעזרת המכשף, לתכנן לחשים שיקלו עליהם להתמודד איתו - למשל, הקסמה שתמנע ממנו לזמן שדים נוספים, לחש שיגרום להם לחטוף חצי נזק, לחש שיהפוך את כל הרעל והאש שלהם לאנרגיה קורנת, וכן הלאה.

שמחתי שהם מתארגנים לקרב כמו שצריך ומכבדים את אדון השדים כאויב, אבל לא ממש רציתי שהם יורידו לו את הנק"פ לאפס. התכנית שלי הייתה שונה - באוצר של המקדש הטבוע הכנסתי "תליון טוב נגד שדים" - חפץ קסום עם 7 מטענים שמאפשר להרוג שד אם הוא נכשל בגלגול הצלה. הילדים הניחו שלאדון השדים תהיה יכולת להחליט שהוא מצליח בגלגול הצלה שנכשל בו (הם נתקלו ביכולת הזו אצל הדרקון בקטע זכור במיוחד) ולכן אחרי מציאת התליון, הם ידעו שהם יצטרכו להשתמש בו מספר פעמים - וזה מה שרציתי. את המתח והלחץ סיבוב אחרי סיבוב על גלגול קוביה יחיד. הנחתי שבתוך שבעה גלגולי הצלה, השד ייכשל מספיק פעמים כדי שהתליון יעבוד, אבל ההצלה האוטומטית תאפשר לי למתוח את הקרב כמה סיבובים.

עם סיום המחקר והכנת הלחשים, יצאה החבורה, ארבעת הילדים עם הנאפסים שהתגייסו לעזור להם, הכוהנת, הקוסם והאורק פלדין, להילחם באדון השדים. לחש שיגור אחד מאוחר יותר, והם בהיכל של אדון השדים מוכנים להילחם בו.

כבר עם תחילת הקרב, אדון השדים בלע את האורק פלדין והחל לעכל אותו. הילדים התחילו בכמה מטחים של חרוטי קור וכדורי אש, אבל למרות שכמויות הנזק הלכו ועלו, לא נראה שאדון השדים מתרשם. כמו אצל גופת הנחשה המכונפת, הכנסתי taunts כמעט כל פעולה שלו, כדי להנכיח אותו כמה שיותר. לעתים, תהיתי אם הם יצליחו להתמודד איתו. הנזיר, בפחד שאדון השדים יבלע אותו, בחר לבלות את הקרב צמוד לקיר מרוחק, זורק כדורי אש מדי פעם ומקווה שיתעלמו ממנו; הדרואידית חטפה כמות גבוהה של נזק בתחילת הקרב לפני שהספיקה לשנות צורה, ועם התקדמות הקרב גם הלוחם, הפייטן והכוהנת התחילו לחטוף.

לקראת הקרב, הילדים הכינו והטילו ארבעה לחשים, עבור ארבעת מטילי הלחשים שלהם שיכולים לתחזק לחש (דרואידית, כוהנת, קוסם ופייטן). אבל ככל שהם חטפו יותר נזק, כך הם החלו להיכשל בגלגולי הריכוז שלהם, ולחשים החלו להיעלם. המצב נהיה חמור כאשר הכוהנת ירדה ל-0 נק"פ, והם פשוט התרשלו בלהרים אותה בחזרה. אחרי שני סיבובים הלוחם, שנתן שתי מכות קריטיות בסיבוב הראשון שלו לקול צהלת הילדים, נזכר שיש לו את התליון והתחיל להשתמש בו נגד השד. מה שעבד טוב במיוחד הוא שהפייטן השתמש בכוחות שלו כדי לסייע לדמויות האחרות להתקיף, ואפילו ריפא!

אחרי הפלת הכוהנת, ואחרי שהדרואידית שינתה צורה, פנה אדון השדים לתקוף את הפייטן. אחרי מטח מכות קשה במיוחד, הוא הוריד אותו לנק"פ אחד, ודרש ממנו להיכנע ולעבור להילחם לצידו - והפייטן סירב. אז הוא בלע אותו. "טוב, אני נכנע" אמר הפייטן, ואני חייכתי בליבי.

אבל, הקדמתי לשמוח; כי הילדים לא היו מוכנים לתת לפייטן לעבור צד. הם היו חייבים למצוא דרך לחלץ אותו. לחוצים, הם החלו לחפש מה אפשר לעשות - הנזיר שאל אם הוא יכול לחלץ את הפייטן בעצמו, והצעתי שיקפוץ פנימה ויתן לאדון השדים לבלוע אותו, ואז יגרום מספיק נזק כדי להוציא אותם, אבל הוא הבין שזה לא פרקטי... אבל זה נתן לדרואידית רעיון - היא הפכה ליתוש, נכנסה לתוך הפה של אדון השדים (החלטתי שבהיותה יתוש, אין שום סיכוי עבורו למנוע ממנה להיכנס לתוך הלוע העצום שלו) ואז השתמשה בקסם כדי לשגר אותה ואת הפייטן החוצה, הכול לפני תורו של אדון השדים שבו החומצות שלו היו מפוררות את הפייטן.

ההפיכה ליתוש גמרה לדרואידית את שינויי הצורה, אז עכשיו אדון השדים יכל להתחיל להוריד את הילדים אחד אחרי השני, קודם הדרואידית ואז הפייטן, אבל כאמור בינתיים הלוחם נזכר שיש לו את התליון ואני גיליתי שבעוד שלטראסק יש חוסן וחוכמה מאוד מרשימים, יש לו זריזות +0, וזה גלגול הצלה של זריזות... לכן הוא נכשל כל פעם. בשלושת הפעמים הראשונות, אדון השדים השתמש ב Legendary Resistance שלו כדי להצליח בכל מקרה, ובפעם השלישית הוא אפילו הצליח להפיל גם את הלוחם ל-0 נק"פ, אבל אז הנזיר רץ פנימה, הרים את התליון מגופתו של הלוחם והשתמש בו בפעם הרביעית כדי לגרום לאדמה לפעור את פיה מתחת לרגליו של אדון השדים ולחסל אותו אחת ולתמיד...

זהו. זה סוף עלילת אדון השדים, ועכשיו שהדרואידית הגיעה לדרגה 17(!) אני תוהה איך באמת להתקדם מכאן... מכיוון שהלוחם שואל על הדרקון שלו כל סשן, הצעתי להם להזיז את הזמן קדימה כמה חודשים, כאילו הם יוצאים לחופש "אבל אז כשנחזור, נגלה שוב שדברים השתבשו!" ציינה בדרואידית, ואני חייכתי לעצמי. ככה זה במשחקי מו"ד - דברים תמיד משתבשים איפשהו, ומגיני העולם צריכים להציל אותו!