אחד מרגעי המוד הכי קסומים והכי נפלאים אי פעם
היום בחוג היה אחד מרגעי המו"ד הכי קסומים והכי נפלאים אי פעם. זהו, עשיתי לכם priming, עכשיו לסיפור. תחילת הסשן התארכה, בגלל שהילדים חזרו לדיון הקשת השדית והסייר המפוקפק; משבוע לשבוע, הדיון רק נהיה מתוחכם ועמוק יותר (עד כמה שהם מסוגלים לו) אבל בכל זאת הגבלתי אותו באורך, כדי שנמשיך בהרפתקה. הסייר הסכים לא להשתמש בקשת, בתנאי שגם הפייטן ידגים שלתמוך בקבוצה יותר חשוב מלגרום נזק. נכון, יש בי מנחה מרושע שהיה רוצה לגרום לפייטן להרוג את החברים שלו - אבל יש שאמרו שהילדים אולי לא מוכנים לשברון הלב המתלווה לכך. אז אני בסדר עם happy ending. בהתאם להמלצות הפורום, הילדים יצאו להרפתקה להשיג שיריון עבור הפייטן. הנאפס שמוביל אותם להרפתקה (וגם ישאב לפייטן את הכוחות) הוא Wrathion מהמשחק World of Warcraft. מתישהו אני אכתוב פוסט על בליזארד ופילוסופיית יצירת הקווסטים שלהם - הם חברת משחקים מבריקה, ויש המון מה ללמוד מהם על יצירת עולמות פנטזיה וסוג העלילות והמשימות שיכולות לרוץ בעולמות כאלו. Wrathion לקח אותם לעץ גדול שבו גרה דריאדה, ושלח אותם לגנוב את השיריון של הזמר הנודד ממנה. "הדריאדה רעה?...