עלילות החוג

נקודת שיא, או סוף מקומי, בקורות השחתת הפייטן - כן או לא. כזכור, בסשן הקודם הפייטן זימן שד, שידל אותו לעזור בקרב, והשד עשה זאת תמורת חרב ואז מיד פספס. בסשן הזה, החבורה המשיכה למעמקי המערה כדי להתעמת עם השדים שלכדו את רוחות הנזירים אחרי מנוחה במנזר (בהערת אגב, הקבוצה הזו כן חזרה למנזר לנוח ולישון לפני ההעמקה במבוך, וזה עניין אותי לעומת הקבוצה שאני שיחקתי בה ב"נסיכי סוף העולם", שהמנחה אמר שתוכננה להכיל מנוחות בכפר אבל אנחנו המשכנו במבוכים בלי לחזור לנוח אף פעם; אבל לא כאן ההזדמנות להעמיק בזה) והשאלה שעניינה אותי הייתה: מה יקרה בקרב הבא? האם אצליח לגרום לפייטן להקריב מספיק כדי שהשד יפגע ולא יתקיף ? במהלך ההסתובבות במערה, גילמתי קצת את הנץ הכסוף, רוח הקונג-פו שהנזיר קיבל בסשן שעבר והובילה לזימון השד מלכתחילה. זה היה מעניין, כי התגובה של הדרואידית והלוחם לרוב הייתה extremely positive. זה הדגיש לי שוב כמה משחק תפקידים הוא טבעי לפני שאנחנו מתחילים לספר לעצמנו ולאחרים שזה משהו שצריך "ללמוד" - כמה מילים פשוטות על כך שמדובר בציפור צעירה וכסופה, תיאור קצר של שמיניות באוויר,...

בהמשך להודעה לפני שבועיים, חבורת הילדים בחוג מעמיקה לתוך מערות הבדולח. בתחילת הסשן החלטתי לתת לנזיר הקונג-פו רוח מלווה חמודה כזו, כדי שיהיה לו עם מי לדבר. רציתי לראות אם אני יכול להוציא ממנו קצת יותר דברים בגלל המודעות הגבוהה שלו למה שקורה מסביב, וה-anxiety הגדולה שהוא מפגין מן האפשרות שהולכים לתקוף אותם בכל רגע נתון. בכל מקרה, מיד אחרי שהוא קיבל את הרוח הזו, הפייטן כמובן רצה גם. אז בהמשך לתמה ציינתי שהוא לא יכול לקבל רוח של קונג-פו, כי הוא לא נזיר קונג-פו, אבל הוא יכול להשתמש באותיות שד מתפוצצות שהוא אסף מהרצפה קצת קודם כדי לזמן שד. אז הוא עשה את זה. הדרואידית מתבוננת באימה בשד שעולה מן הרצפה, ומתחילה שיחה מנומסת בין הפייטן לבין השד. הפייטן רוצה מהשד מה שהנזיר קיבל מרוח הקונג-פו החדשה שלו: חברות, ידידות, וכו'. אבל השד הוא שד; כאשר הפייטן מציע לשד לבוא לגור אצלו בבית, השד שואל למה, בנימה אדישה משהו, וכאשר הפייטן מבטיח לו אוכל, השד שואל אם הוא יתן לו לאכול את אנשי הכפר... בהמשך, יש קרב; הפייטן מבקש מהשד שיעזור להם בקרב, והשד מבקש משהו בתמורה. להפתעתי הוא הסכים לתרום אחד מכלי הנשק...

היום בחוג, הילדים נכנסו למערות הבדולח כדי למצוא את רוחות הנזירים העתיקות הכלואות בהן; המערות נמצאות בהרים שמעל מנזר נזירי הקונג-פו, ששלחו אותם למשימה. ככל שהעמיקו לתוך המערות, בדולח זוהר בכוח החל לצוץ מבין סלעי המערות, יותר ויותר; מתישהו בתחילת הקמפיין הילדים למדו שאפשר לגלגל "מאגיה" או "חקירה" ולקבל המון פרטים (מכיוון שאף אחד מארבעתם אינו קוסם, גלגול "מאגיה" הפך להיות המקבילה של Detect Magic, Identify ועוד כמה דברים יעילים) אז הם מיד החלו לגלגל; הלוחם מגלה עקבות של כוח קסם של שדים שזורם דרך אבני הבדולח, ומוביל אותם לשדים שכלאו את רוחות הנזירים; אחד השחקנים האחרים, הנזיר, גילה שהבדולח עצמו מלא בכוח של "קונג פו", שהוזן לתוכו מנזירים שמתו לאורך הדורות ונקברו בהר. הנזיר: "או! הלוואי והייתי יכול לקחת את כל ההר הזה איתי!" אני: "ובכן, הדרואידית יכולה לעשות טקס ולהשיג עבורך חלק מהבדולח הזה; אתה יכול לקחת אותו איתך והוא יתן לך כוח." הנזיר: "מגניב!" השחקנית של הדרואידית נאנחת בעייפות, ופונה לעשות את הטקס, שדורש לגלגל קו...