Posts

סשן ראשון

יום שישי, מריץ לילדים בני 9 שמסתובבים במבוך, דמויות מו"ד דרגה 1; הם מגיעים לחדר עם קוסם ומשרתו הגנול (הידוע גם כצבורע) ואני חושב שהולך להיות קרב. אבל אז אחד מהם נזכר שיש לו כריזמה גבוהה ורוצה להתחבב עם הקוסם כדי שזה יעזור להם לגלות לאן נעלם האוצר שהם מחפשים. אז הם מגלגלים כריזמה, שלושתם, הנזיר עם הכריזמה הגבוהה מוציא 5 אבל דווקא הפייטן מוציא 15 אז הקוסם מוכן בדחילו ורחימו כן לדבר איתם ולתת להם כמה עצות. "איך קוראים לך?" הם שואלים הייתה לי רק תשובה אפשרית אחת - "בארגל."

סוף החוג

נראה שהחוג מגיע לסופו, או לפחות נהיה משמעותית פחות כיף, כי הדרואידית מיצתה והחליטה לעזוב את החוג ולהתחיל לבלות זמן עם החברים שלה. חברים; אני אומר לכם. מי צריך אותם? בינתיים אבל החוג נתקל בבעיה, ולראשונה מזה שנתיים ומשהו אני מתחרט על הסגנון המאוד free wheeling שבו ניגשתי לתכנון הסשנים. בגלל שלא תכננתי קמפיין עבורם, אלא זרמתי איתם ועם ההרפתקאות שהתחשק לי להריץ, לא תכננתי לקמפיין נקודת סיום. מה שאומר שאנחנו נמצאים במצב שבו הם כבר לא מרגישים שיש איומים על גבי העולם הזה שיכולים לאיים עליהם, ובמקביל הם לא מרגישים שהעולם בטוח ואינו בסכנה. זה אומר שאני לא יכול לתת להם את תחושת "הטובים נצחו, והעולם ניצל לנצח" שאני אוהב לתת בסוף קמפיינים. וזה די מאכזב אותי.

פוגשים דרקונית זהובה ענקית

אה... #עלילותהחוג המקום שבו אפשר להתקיל ילדים בעובדות החיים ולראות מה הם עושים איתן... למי שזוכר, כדי לעורר קצת ריב ומדון, הקוסם הבוגדני בארגל הציע להכין לחבורה מפה קסומה עשויה מאחת מקליפות הביצים של הדרקון התינוק, שהלוחם החל לגדל. הלוחם נקשר לדרקון מאוד, והחליט שהוא רוצה לדעת מהיכן הוא הגיע. על כן בארגל, שיודע בדיוק מה דרקונים חושבים על אנשים שגונבים מהם ביצים, הסכים בשמחה להכין להם מפה קסומה שתוביל אותם בדיוק למקום שבו הוטלה הביצה. כך, יצאו הילדים לדרך. באי החלטתי להכניס להם קרס עלילה לעלילה של קמפיין "נסיכי סוף העולם" של מכשפי החוף, מעורבב עם המטאפיזיקה והעלילה של World of Warcraft, כי אני קורא את ספר ה-Lore שלהם עכשיו, וזה משתלב מצוין, אז היה קרב שבלע סשן שלם לתוכו והילדים שחררו איזה ג'יני שסיפר להם על העלילה והם מתכוונים להגיע אליה מיד אחרי שיסיימו באי (אין ברירה, חייבים לתת להם תוכן כלשהו שמכיל מבוכים ואויבים, לא?) ואז הסשן מסתיים כאשר דמות מכונפת הולכת ומתקרבת אליהם... בינתיים, בעולם האמיתי, פניתי אל האימא של הפייטן ושאלתי אותה אם היא רוצה להיות שחקן אורח בקמפי...

להרוג אדון שדים ולנוח

אז... איפה היינו? אה, כן! #עלילותהחוג אחרי התבוסה האפית של אדון השדים, קידמנו את הזמן כמה חודשים. למה, אתם שואלים. ובכן, הכול התחיל כאשר הנזיר קיבל נשר כסוף שהתחיל להסתובב איתו. גיליתי שהילדים מאוד אוהבים דברים חמודים, והפייטן החל, כמובן, לקנא ולרצות חיית מחמד גם. מסיבות כאלו ואחרות הקשיתי עליו עד שסוף סוף הוא הצליח להשיג ביצי גריפון. בינתיים, הלוחם קנה בכסף רב ביצת דרקון זהוב, בנה עבורו מאורה בגבעת הגובלינים (שאותה רוקנו מגובלינים) והציב בחדר עצום במרכז את כל האוצר הקבוצתי, כדי שהדרקון שלו יוכל לישון עליו. הציפייה לכך שהגריפונים והדרקון יבקעו הייתה קשה עבורם, ולכן הם ביקשו להזיז קדימה את הזמן של הקמפיין. אחרי שהביסו את אדון השדים, ונראה היה שאין סכנה מיוחדת באופק, הסכמתי לעשות זאת. כאשר הקבוצה קפצה כמה חודשים קדימה, הגריפונים בקעו, והחלו לעוף ברחבי היער ולצוד, והדרקון בקע גם. אולם, בעוד שהגריפונים, אינטילגנטים ככל שיהיו, הם עדיין בעלי חיים, הדרקון תבוני לכל דבר - או במילים אחרות, תינוק. כך שהלוחם נאלץ לפתע להתמודד עם הצורך לשכור מטפלים ושומרים לדרקון התינוק שלו, ועם זאת שהוא ביטא...

ספר קסמים לדרואידית

לדרואידית שלי הייתה יומולדת, והיא גם קיבלה כבר את כל הלחשים שלה אז החלטתי להכין לה ספר לחשים. את הלחשים אני תרגמתי.